Daf 47a
קַבְּלָן אָמְרִי לַהּ מֵעִיד וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ מֵעִיד אָמְרִי לַהּ מֵעִיד כְּעָרֵב דָּמֵי וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ מֵעִיד דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלֶהֱווֹ בִּידֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ דְּכִי אָתֵי בַּעַל חוֹב מַאי דְּבָעֵי שָׁקֵיל
Tossefoth (non traduit)
קבלן אמרי לה אינו מעיד. אע''ג דאית ליה ארעא אחריתי תימה דמאי נפקא מינה דאי אתי מלוה וטריף את של קבלן אתי קבלן וקטריף את של לוה כיון דאית ליה ארעא אחריתי ואין נראה לומר כגון שיש לקבלן בינונית וההיא ארעא שרוצה להעיד עליה נמי בינונית אבל ארעא אחריתי דאית ליה ללוה היא זיבורית דמפסיד כשיבא מלוה וטריף את שלו דלא יהיה לו לגבות אלא מזיבורית דא''כ מלוה נמי לא יעיד ללוה אפילו אית ליה ארעא אחריתי כענין זה ועוד בכל ענין משמע דאינו מעיד דלא מפליג בין היא בינונית בין היא זיבורית ועוד דצ''ע בהניזקין (גיטין דף מט:) דנראה דמוכח התם דאם אין ללוה אלא זיבורית גם קבלן לא יתן לו אלא זיבורית ונראה דהיינו טעמא דקבלן אינו מעיד ללוה אע''ג דאית ליה ארעא אחריתי משום דטריחא ליה מילתא למיקם עליה בדינא ודיינא וכשיהיו ללוה קרקעות הרבה לא יגבה המלוה מן הקבלן הואיל ויכול לגבות מן הלוה בהרווחה אבל מלוה מעיד ללוה בכל ענין אפילו אותה שמעיד עליה היא בינונית ואחריתי זיבורית דמשום איחלופי בינונית לזיבורית לא יעיד שקר דמכל מקום יש לו שוה בשוה אי נמי ארעא אחריתי דכולה שמעתין כיוצא בו קאמר:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה בֶּן אוּמָּן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה בֶּן אָרִיס יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה גַּזְלָן וּבֶן גַּזְלָן אֵין לָהֶן חֲזָקָה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּזְלָן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה
הֵיכִי דָמֵי אִי אָתוּ בְּטַעְנְתָא דַאֲבוּהוֹן אֲפִילּוּ הָנָךְ נָמֵי לָא אִי דְּלָא אָתוּ בְּטַעְנְתָא דַאֲבוּהוֹן אֲפִילּוּ בֶּן גַּזְלָן נָמֵי
לָא צְרִיכָא דְּקָא אָמְרִי עֵדִים בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ הָנָךְ אִיכָּא לְמֵימַר קוּשְׁטָא קָא אָמְרִי הַאי אַף עַל גַּב דְּאוֹדִי נָמֵי לָא מְהֵימַן כִּדְרַב כָּהֲנָא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא אִי לָאו דְּאוֹדִי לֵיהּ הֲוָה מַמְטֵי לֵיהּ וּלְחַמְרֵיהּ לְשַׁחְווֹר
Tossefoth (non traduit)
ה''ג כגון דקאמר בפנינו הודה. פי' בן אריס בן אומן בן גזלן ומש''ה אומן אין לו חזקה אבל בן יש לו חזקה כשטוען קמי דידי הודית לאביי שמכרת לו נאמן במיגו דאי בעי אמר מינך זבנתה אבל בן גזלן אין לו חזקה דהודאה שהודה לגזלן לאו הודאה היא דאי לאו דאודי ליה שמכרה לו הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור אבל לא גרסינן כגון דקאמרי עדים דהא אי איכא עדים דאודי ליה דמיניה זבנה א''כ אומן ואריס גופייהו יהו נאמנים ועוד כיון דאיכא עדים בן אריס בן אומן למה צריכים להחזיק בלא חזקה נמי מוקמינן לה בידייהו כיון דאיכא סהדי. ר''ת:
אָמַר רָבָא פְּעָמִים שֶׁאֲפִילּוּ בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּזְלָן נָמֵי אֵין לוֹ חֲזָקָה הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן דְּקָא אָתֵי בְּטַעְנְתָא דְּאַבָּא דַּאֲבוּהּ
Tossefoth (non traduit)
פעמים שבן בן גזלן אין לו חזקה כגון דקאתי בטענתא דאבא דאבוה. תימה לר''י דאמאי אין לו חזקה הא טוענין ליורש והוה ליה למימר דלמא אי הוה אביו קיים דהיינו בן גזלן הוה טעין אנא הדר זבינתה מינך ונראה לר''י דגרס פעמים שבן גזלן יש לו חזקה כגון דקאתי בטענתא דאבא דאבוה דהוא אבי הגזלן וקמ''ל דאע''ג שהיתה ביד מי שאין לו חזקה דהיינו אביו הגזלן מ''מ יש לו חזקה כיון שאמר שהיתה של אבי אביו ויש ליישב גירסא ראשונה פעמי' דבן בן גזלן אין לו חזקה והכי פירושה כגון דאתא בטענתא דאבא דאבוה ואומר שאמר לו אביו דהיינו בן הגזלן שהניחה לו הגזלן אביו דאם איתא דהדר זבנתה מינך הוה א''ל אנא זבינא אי נמי נראה לר''י דלא טענינן ליורש כי האי גוונא דמילתא דלא שכיחא היא כי היכי דאמר בסוף המוכר את הבית (לקמן בבא בתרא דף ע:
ושם ד''ה מאן) דלא טענינן ליתמי נאנסו משום דמילתא דלא שכיחא היא והא דקאמר לעיל [בן] בן גזלן בן אומן יש לו חזקה היינו דוקא משום דאמר בפנינו הודה ואדרבה משם יש להוכיח דמשמע הא לאו הכי אין לו חזקה כיון דמעיקרא בתורת אומנות ואריסות וגזלנות אתא לידיה:
הֵיכִי דָּמֵי גַּזְלָן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן שֶׁהוּחְזַק עַל שָׂדֶה זוֹ בְּגַזְלָנוּתָא וְרַב חִסְדָּא אָמַר כְּגוֹן דְּבֵית פְּלוֹנִי שֶׁהוֹרְגִין נְפָשׁוֹת עַל עִסְקֵי מָמוֹן:
תָּנוּ רַבָּנַן אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה יָרַד מֵאוּמָּנוּתוֹ יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה יָרַד מֵאֲרִיסוּתוֹ יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה בֵּן שֶׁחָלַק וְאִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כָּל אָדָם
Tossefoth (non traduit)
ירד מאומנותו יש לו חזקה. מצינו לפרש מאותן כלים שנתן לו לאחר שירד מאומנותו דומיא דאריס שירד מאריסותו אי נמי אפילו אותן כלים שנתנו לו בשעה שהיה עדיין אומן והוא ששהו אחר אומנותו כ''כ שהוא רגילות שמחזירם לבעלים ונראה דבן אומן נמי דאמר לעיל דיש לו חזקה כי אמר בפנינו הודה היינו אחר ששהה אחר מות אביו דאי לאו הכי אין נראה שיהא נאמן במיגו דאי בעי אמר לקוח הוא בידי דאי טעין נמי לקחתיה ממך לא היה נאמן:
בִּשְׁלָמָא בֵּן שֶׁחָלַק אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא אַחוֹלֵי אַחֵיל גַּבֵּיהּ קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא אֶלָּא אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source